כל מי שעוקב אחרי הבלוג יודע שאני חובבת לא קטנה של מד"ב ופנטזיה. הספריות בביתי עמוסות לעייפה בספרים מהז`אנרים, ומאיימות להתפרק בכל רגע נתון. בכל זאת איני יכולה שלא להעמיס עליהן עוד ועוד ספרים, פשוט בגלל שיש כמות עצומה של ספרים מצויינים שיוצאת כל הזמן.
אחד מהספרים האלה הוא אסופת ספרות ספקולטיבית בשם "היה יהיה 4" (ובאנגלית - Once upon a future). האגודה למדע בדיוני ולפנטסיה מוציאה בשנים האחרונות מדי שנה אסופת סיפורים קצרים בשם "היה יהיה", וכמו שהבנתם בודאי - זו האסופה הרביעית שיצאה. בתור גיקית עם תעודות, כשאני מחדשת את כרטיס החברה שלי באגודה (נו, אמרתי לכם שיש לי תעודות), אני מקבלת את האסופה השנתית ומיד רצה לקרוא אותה.
הספר האחרון ריכז ,לטעמי, חלק מהסיפורים הקצרים הטובים ביותר שהופיעו עד כה באסופות. כולם של סופרים ישראלים, את חלקם הקטן אני מכירה אישית, ואת חלקם לא.
קשה לכתוב על הסיפורים מבלי לספיילרם ולכן לא ארחיב על תוכנם, אבל בהחלט מדובר באוסף מכובד, מקורי, מסקרן ומרתק:
- בסיפור "יאגה" לוקחת קרן לנדסמן את דמותה של "באבה יאגה" מהפולקלור הרוסי וטווה סביבה סיפור נהדר שיגרום לכם להביט עליה בצורה שונה לחלוטין.
- זיו קיטרו מספר סיפור מקסים ועצוב על ילד שנולד עם כנפיים בסיפור "מיכאל".
- גם הסיפור המצוין "הבת שלה" של יעל פורמן פשוט קורע לב. ובכלל, מינון הסיפורים העצובים והמדכדכים מעט באסופה היה גבוה יחסית השנה, לשמחתי זה לא פוגע באיכותם - אבל אם אפשר בכל זאת בפעם הבאה קצת פחות להכניס לדכאון זה יהיה מצוין, תודה :)
- את פרס "הסיפור הקצר שחייבים להרחיב לספר שלם" אני מעניקה לעדו סוקולוסבקי שכתב את הסיפור הקצר "נולה". סיפור הרפתקאות שאמנם עומד כסיפור קצר בפני עצמו, אבל פשוט מתחנן להרחבתו לספר באורך מלא. לא פשוט לכתוב סיפור קצר עם דמויות עגולות ותיאור של מבנה מעמדי וחברתי של עולם שלם, אבל עדו עומד בכך בהצלחה. בהחלט הייתי רוצה להמשיך ולקרוא על קורותיהן של קבוצת הלוחמות שנלחמות במפלצות המסקרנות של עולם זה.
- בסיפור "פזמון לפרדוקס" מסבירה לילי דאי מדוע הלבנה עומדת כל לילה ומסתכלת בפרחים אשר הנצו בגינה, ובונה סיפור אהבה עדין שנרקם על רקע חשש איום מפרדוקס.
- בסיפור "עד בלי ירח" של נגה פרנקל תמצאו תעלומה בלשית קצרה עם ערבוב מופלא של דמויות פנטסטיות מכל הסוגים והמינים, שמתרחשת בפנימייה דתית לבנות.
- הסופרת ורד טוכטרמן (שכתבה גם את הספר "דם כחול" שאהבתי) כותבת סיפור קטן ומקסים בשם "ריח של בית" שבמרכזו התלבטות בנוגע לקבלת טיפול תרופתי כאמצעי לפתירת בעיה רגשית לחלוטין.
- הסיפור הקצר שאהבתי ביותר באסופה הוא הסיפור "הפוך, לקחת" של רותם ברוכין, שהיא מחזאית במאית ותסריטאית מוכשרת בטירוף. סיפור מצחיק, רומנטי, מותח ומסקרן שבמרכזו היחס בין "רוחות הערים" של ישראל על רקע תעלומה ובעיות שעושה אחת מהן. האפיון של כל אחת מרוחות הערים היה כל כך קולע ומשעשע בעיני עד שצחקתי בקול רם כשקראתי את הסיפור. סיפור קצר ומושלם.
האסופה מומלצת בחום, ואני בטוחה שכל חובבי הז`אנר ייהנו מקריאתה!
אחד מהספרים האלה הוא אסופת ספרות ספקולטיבית בשם "היה יהיה 4" (ובאנגלית - Once upon a future). האגודה למדע בדיוני ולפנטסיה מוציאה בשנים האחרונות מדי שנה אסופת סיפורים קצרים בשם "היה יהיה", וכמו שהבנתם בודאי - זו האסופה הרביעית שיצאה. בתור גיקית עם תעודות, כשאני מחדשת את כרטיס החברה שלי באגודה (נו, אמרתי לכם שיש לי תעודות), אני מקבלת את האסופה השנתית ומיד רצה לקרוא אותה.
הספר האחרון ריכז ,לטעמי, חלק מהסיפורים הקצרים הטובים ביותר שהופיעו עד כה באסופות. כולם של סופרים ישראלים, את חלקם הקטן אני מכירה אישית, ואת חלקם לא.
קשה לכתוב על הסיפורים מבלי לספיילרם ולכן לא ארחיב על תוכנם, אבל בהחלט מדובר באוסף מכובד, מקורי, מסקרן ומרתק:
- בסיפור "יאגה" לוקחת קרן לנדסמן את דמותה של "באבה יאגה" מהפולקלור הרוסי וטווה סביבה סיפור נהדר שיגרום לכם להביט עליה בצורה שונה לחלוטין.
- זיו קיטרו מספר סיפור מקסים ועצוב על ילד שנולד עם כנפיים בסיפור "מיכאל".
- גם הסיפור המצוין "הבת שלה" של יעל פורמן פשוט קורע לב. ובכלל, מינון הסיפורים העצובים והמדכדכים מעט באסופה היה גבוה יחסית השנה, לשמחתי זה לא פוגע באיכותם - אבל אם אפשר בכל זאת בפעם הבאה קצת פחות להכניס לדכאון זה יהיה מצוין, תודה :)
- את פרס "הסיפור הקצר שחייבים להרחיב לספר שלם" אני מעניקה לעדו סוקולוסבקי שכתב את הסיפור הקצר "נולה". סיפור הרפתקאות שאמנם עומד כסיפור קצר בפני עצמו, אבל פשוט מתחנן להרחבתו לספר באורך מלא. לא פשוט לכתוב סיפור קצר עם דמויות עגולות ותיאור של מבנה מעמדי וחברתי של עולם שלם, אבל עדו עומד בכך בהצלחה. בהחלט הייתי רוצה להמשיך ולקרוא על קורותיהן של קבוצת הלוחמות שנלחמות במפלצות המסקרנות של עולם זה.
- בסיפור "פזמון לפרדוקס" מסבירה לילי דאי מדוע הלבנה עומדת כל לילה ומסתכלת בפרחים אשר הנצו בגינה, ובונה סיפור אהבה עדין שנרקם על רקע חשש איום מפרדוקס.
- בסיפור "עד בלי ירח" של נגה פרנקל תמצאו תעלומה בלשית קצרה עם ערבוב מופלא של דמויות פנטסטיות מכל הסוגים והמינים, שמתרחשת בפנימייה דתית לבנות.
- הסופרת ורד טוכטרמן (שכתבה גם את הספר "דם כחול" שאהבתי) כותבת סיפור קטן ומקסים בשם "ריח של בית" שבמרכזו התלבטות בנוגע לקבלת טיפול תרופתי כאמצעי לפתירת בעיה רגשית לחלוטין.
- הסיפור הקצר שאהבתי ביותר באסופה הוא הסיפור "הפוך, לקחת" של רותם ברוכין, שהיא מחזאית במאית ותסריטאית מוכשרת בטירוף. סיפור מצחיק, רומנטי, מותח ומסקרן שבמרכזו היחס בין "רוחות הערים" של ישראל על רקע תעלומה ובעיות שעושה אחת מהן. האפיון של כל אחת מרוחות הערים היה כל כך קולע ומשעשע בעיני עד שצחקתי בקול רם כשקראתי את הסיפור. סיפור קצר ומושלם.
האסופה מומלצת בחום, ואני בטוחה שכל חובבי הז`אנר ייהנו מקריאתה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה