איזה וופל של מן אתם הכי אוהבים? איזה מהוופלים מזכיר לכם את ילדותכם? טעם הלימון המתקתק? ואולי דווקא הוופלים המצופים בשוקולד באריזה הכחולה שכולם זוכרים היטב?
כבר 60 שנים פועלת חברת "מן" בישראל ומייצרת את הוופלים המוכרים והאהובים שלה, בנוסף לשלל מוצרים מגוונים אחרים. זהו סיפור הצלחה ישראלי ומתוק של מפעל משפחתי שהצליח להבין מהו הטעם שישראלים אוהבים, ונותר עד היום חקוק לכולנו בזיכרון הטעמים של ילדותינו, שלשמחתנו נשארו עמנו עד היום, בניגוד לטעמים אחרים שאבדו ונעלמו מהמדפים עם הזמן.
אז הטעם נשאר - אבל זה לא אומר שהאריזה לא מתרעננת! מותג הופלים והעוגיות השני בגודלו בישראל החליט לרענן את האריזות הישנות ולשנות את עיצובן, ואתם יכולים להתרשם מהאריזות החדשות והצבעוניות אשר עלו למדפים.
חברת "מן" מייצרת למעלה מ- 30 מוצרים של ופלים ועוגיות במגוון טעמים וגדלים. כל המוצרים מיוצרים מחומרי גלם איכותיים, פרווה, ללא צבעי מאכל, ללא שומן טרנס, ללא חומרים משמרים וטבעוניים – ללא רכיבים מן החי (פרט לעוגיות גרנולה), ועל כן תשווק החברה את מוצריה גם עם תו הטבעונות, כך שיובא לידיעת הטבעונים בארץ כי מוצריה לא רק טעימים אלא גם טבעונים.
על הרגלי צריכת הוופלים של הישראלים:
הישראלים אוהבים ופלים - במהלך השנים חל גידול מתמיד בצריכת הופלים בישראל. עפ"י מחקר צרכנים של "הגל החדש" 92% ממשקי הבית הישראלים צורכים וופלים. מנתוני החברה עולה כי, עונת החורף היא החזקה ביותר בקטגוריה. ההשפעה המירבית של העונות היא במצופים ובופלים, אולם נראה שלעונתיות אין הרבה השפעה על העוגיות.
טעם השוקולד בופלים שולט בכל העולם, אולם בחו"ל פתוחים יותר לטעמים מגוונים. 83% מהופלים הנמכרים בישראל הם בטעם שוקולד, לעומת 70% בחו"ל. בעוד שבישראל טעם הלימון הוא במקום השני (9%), בחו"ל טעם הוניל הוא השני המוביל (13%). הישראלים מעדיפים צריכת ופלים בחבילה קטנה (180 – 200 גרם), לעומת הקהילה היהודית בחו"ל שמעדיפה אריזות ופלים גדולות (500 גרם).
חברת מן – סיפור משפחתי מתוק של 60 שנה:
בשנת 1938, בטרם מלחמת העולם השנייה, עלו לישראל מנחם רוקח ז"ל והוריו מאוסטריה, כשהם משאירים מאחור מפעל למתוקים. בארץ הם הקימו את מחלקת הופלים של מפעל "ליבר" ההיסטורי (לימים חלק מעלית), שם גם הכיר מנחם את פנינה אשתו. בשנת 1954 עזב מנחם את ליבר והחליט לפתוח, יחד עם שלושה שותפים, את מפעל הופלים "מן" בבני ברק, אשר עבד כקואופרטיב בשנותיו הראשונות. לאחר כ-3 שנים נקלע המפעל לקשיים, השותפים פרשו ומנחם, יחד עם פנינה שהצטרפה אליו, לקח הלוואות רבות בכדי לשרוד ולהחזיק במפעל. ביחד בנו לאט ובנחישות את מערך הייצור שעבד כולו ידנית עם מוצרים ארוזים בקופסאות פח, הפצה מחנות לחנות עם סוסתיא קטנה ושיווק בסיסי ללא פרסום. המפעל הקטן בבני ברק הפך לשם דבר ברחובות העיר ובכל רחבי המדינה, ואף היה לאחד מהטעמים המזוהים עם חיילי צה"ל במשך שנים ארוכות.
מוצרי החברה הפכו למותג נצחי ומוכר בארץ וברחבי העולם. במהלך השנים צמחה החברה והתרחבה, מכונות חדשות ואוטומטיות נכנסו, טעמים חדשים נוספו ומערך ההפצה התרחב משמעותית. בשנות ה- 70 הצטרף למפעל הדור השני – ציפי פקר ואלעזר רוקח, שכיום מנהלים את המפעל ביחד עם הדור השלישי. בתחילת שנות ה- 90 עברו למפעל חדיש ומרווח ברמלה, המשתרע על 13 דונם, ובו התווסף קו ייצור חדש של עוגיות. בחברה מועסקים כ-30 עובדים, בקווי ייצור אוטומטיים ללא מגע יד אדם עם כושר ייצור גבוה מאוד. כל העובדים הינם תושבי האזור, העובדים במפעל כבר עשרות שנים. כחברה משפחתית המטפחת ומשקיעה בעובדיה, גאה "מן" בעובדיה המקצועיים והנאמנים, אשר הפכו לחלק מהמשפחה, ללא הבדל בצבע, מין או דת.
הוופלים האהובים עליי! יאם יאם!
השבמחק