ההשראה בבחירה השם למקום 'פינצ'ו', הגיעה מביקור של הבעלים בספרד, מולדת הטאפסים. פינצ'ו, הוא התשובה הבאסקית לטאפאס, אלו מהווים חטיף קטן שנהוג להגיש ולאכול ליד כוס יין או משקה אלכוהולי. בעוד שטאפאס מוגש בצלוחיות קטנות, הפינצ'וס הם כריכונים קטנים ופתוחים המספקים ביס קטן ועשיר בטעמים, שקיסם ארוך מחבר את מרכיביו, pinch בספרדית הוא שיפוד.
הוזמנתי להתארח במקום במסגרת סיור עיתונאים. בראש ובראשונה אהבתי את העיצוב השמח שמצליח להיות צבעוני על אף האפלוליות המסויימת בתוך המסעדה שמתחילה החל משעות אחה"צ. מכיוון שחלק מהמבנה בו ממוקמת המסעדה מיועד לשימור - תמצאו בו גם קירות אבן חשופים שהשתמרו מהתחנה הישנה, אשר תורמים לעיצוב המקורי של המסעדה.
צילום הבר: אייל וייס
את הארוחה פתחנו בלחם הבית עם מטבלים (הפסטו הטרי נהדר), ובצלחת ירקות קלויים- חציל, פלפל, זוקיני , עגבניות שרי. המשכנו עם מנת פתיחה נוספת - מרק שורשים עם ארטישוק ירושלמי ופטריות מוקפצות. מרק סמיך ועשיר בטעמים שמתאים בדיוק לחורף הירושלמי.
מנה ראשונה שהגיעה מיד אחרי המרק היא סלט עלים עם תפוחים ירוקים, פיסטוק מקורמל, גבינה כחולה ווינגרט הדרים. אני אוהבת את השילוב של המתיקות עם החמצמצות, ואפילו הגבינה הכחולה, שאני לא ממעריציה הגדולים, לא הצליחה לחבל בסלט הטעים הזה.
ועדיין בגזרת הסלטים - עברנו לסלט קרפצ'ו עם רוקט, בצלי שאלוט, צנונית, פרמג'ן, רוטב בלסמי וטוסטונים בצד. שילוב צבעוני וערך לחיך.
המשכנו במנה קלילה וטרייה נוספת - סביצ'ה מוסר ים עם תפוזים, אשכוליות, שומר וכוסברה.
